פריזמה על AI בהכשרה אקדמית

בעידן הבינה המלאכותית, חייבים לקחת אחריות על האינטליגנציה האנושית בעידן שבו יכולות הבינה המלאכותית משתכללות והולכות, האתגר האקדמי המרכזי הופך להיות כיצד לחזק את מה שמייחד את האדם. דו"ח מפורט של ה- Higher Education Policy Institute, בעל השם המחייב "AI and the Future of Universities", עוסק בהיבטים שונים של כניסת הבינה המלאכותית לאקדמיה.   אחד הפרקים המרתקים בדו"ח עוסק במשמעות האינטליגנציה האנושית בעידן הנוכחי. הטענה המרכזית של כותבת הפרק, פרופ' רוז לאקין, היא שבעידן הבינה המלאכ

מושימוש ב-AI לתכנון שיעורים עשוי לחזק את הזהות המקצועית של מורים אנו מרבים לדבר על פגיעה אפשרית בתהליכי החשיבה של צוותי הוראה, בגלל שימוש ב-AI, עקב הישענות יתר על התוצאות שהיא מספקת. מחקר שפורסם לאחרונה מציע ששימוש ב-AI לתכנון שיעורים, עשוי דווקא להגביר את המומחיות הפדגוגית של מורות ומורים.   המחקר האתנוגרפי התמקד רק במורה אחת, אך 3 חודשים של תצפיות על הפעולות שלה, הראה שה-AI לא גרם לאוטומציה עיוורת של פעולות התכנון שלה, אלא דווקא הגביר את פעולות המטה-קוגניציה ושכלל את עבודתה

מובילים תהליכי למידה דיגיטלית? שילוב סוכנים ובוטים עשוי לחזק את המוטיבציה של הלומדים מאמר מקיף שפורסם ב-Educational Psychology Review, ומבוסס על מטה אנליזה רחבה, בחן את השפעת השימוש בסוכני AI ובוטים בלמידה מקוונת על המוטיבציה של הלומדים. החוקרים מצאו כי סוכני AI ובוטים חיזקו את תחושת המסוגלות של הלומדים, ואת האמונה שלהם ביכולת להצליח בלמידה. אחד היישומים המשמעותיים של ממצא זה נוגע לאוכלוסיות מוחלשות, המתמודדות עם דימוי עצמי נמוך ביחס לתחומי ידע שונים, כמו למשל מבוגרים הלומדים

האם בינה מלאכותית יכולה לקדם למידה בהכוונה עצמית? כן, אבל רק אם עושים זאת נכון  למידה בהכוונה עצמית (SRL) מחזקת את המוטיבציה ללמידה, מבטיחה מעורבות גבוהה של הלומדים ומעודדת אותם לקחת אחריות על הלמידה. היא גם מפתחת מיומנויות של למידה מתמשכת לאורך החיים (Lifelong Learning). אבל לא פשוט ליישם אותה. ללומדים קשה להוביל בעצמם את הלמידה, ויש להם צורך בליווי וסיוע אישי. במבט ראשון, היה נראה שהבינה המלאכותית היא פתרון מצוין לאתגרים האלו. אפשר לייצר בקלות יחסית "סוכנים אישיים" שילווו א

הסטודנטים מבקשים: תנו לנו הכוונה איך להשתמש נכון ב-AI דו"ח חדש ומקיף של ה- Oxford University Press, סוקר את העמדות של 2,000 בני נוער בבריטניה, ביחס לשימוש ב-AI. הנתונים העולים מהדו"ח מסייעים להבין את חוויית המשתמש של הדור הצעיר, הגדל אל תוך מציאות של למידה משולבת בינה מלאכותית. הממצאים חדים וברורים: ה-AI  מבלבל את הצעירים, והם צמאים להכוונה והדרכה.  90% מהצעירים טענו ששימוש בבינה מלאכותית מקנה להם מיומנויות חדשות, כמו פתרון בעיות, חשיבה יצירתית או היכולת להתמודד ולהבין תכנים

מרצים בודקים מטלות טוב יותר, אבל הסטודנטים מעדיפים לקבל משוב מה-AI מרצים רבים עושים שימוש בבינה מלאכותית לבדיקת מטלות ומתן משוב לסטודנטים. היתרון ברור: מענה מהיר ואפקטיבי במיוחד, שמתאים גם לכיתות גדולות וסטודנטים רבים. אבל האם המשוב שנותן ה-AI יעיל ומקדם את הלמידה? מחקר עדכני השווה בין האפקטיביות של מתן משוב למטלות של סטודנטים באמצעות AI, ובין משוב שניתן על ידי מרצים. הממצאים הצביעו על פער מעניין. מצד אחד, סטודנטים שקיבלו משוב ממרצה, שיפרו יותר את התוצרים וההישגים שלהם, לעומת

דעה: ההשכלה הגבוהה בדרך להיות חסרת תוקף, וה- AI הוא לא הגורם, רק המאיץ. " בכמעט חמישים שנותיי בהוראה אקדמית, מעולם לא ראיתי טכנולוגיה שמשנה את תנאי ההשכלה הגבוהה בצורה כה מהירה -או כה אכזרית - כמו הבינה המלאכותית הגנרטיבית,"   פותח פרופ' סטיבן מינץ את מאמר הדעה החריף שלו. לדבריו, ה־AI  יצר בתוך זמן קצר טלטלה בכל מרכיבי ההוראה: הוא ערער את האמון בין מרצים לסטודנטים, בלבל את הגבול בין עבודה אמיתית לטקסט שנוצר תוך שניות, והפך שיטות הוראה והערכה מוכרות לפחות רלוונטיות. אם האקדמיה

הערכה דו נתיבית: אלו תהליכי הערכה מתאימים באמת לעידן ה-AI? אחד האתגרים המרכזיים של העולם האקדמי בעידן הבינה המלאכותית, הוא עיצוב מחדש של תהליכי הערכה. כאשר משימות הערכה קלאסיות כמו כתיבת סיכום, ניסוח טיעון או ניתוח מאמר, ניתנות לביצוע בקלות יחסית בעזרת בינה מלאכותית, נדרשים המרצים לחשיבה מחודשת. מודל שפותח באוניברסיטת סידני ('The Two-Lane Approach'), ומודל שהוצג במחקר מאוקטובר 2025 ('Assessment Twin') מציעים רעיון פשוט אך חדשני: תהליך ההערכה צריך להכיל שני רכיבים משלימים: האח

למה כדאי לעבוד עם ה-AI בצורה מובנית ושיטתית, ולא 'לזרום' בחופשיות? ה- AI יודע לשוחח איתנו, וזה מספק תחושה של קסם שמזמינה אותנו לשיח חופשי ואינטואיטיבי.  אך החוקרים דווקא ממליצים לנו לא להתפתות, ולאמץ מודלים ותבניות עבודה שיטתיות.   מחקר מקיף שנערך לאחרונה, השווה בין תהליכי למידה של  150 סטודנטים משוויץ, גרמניה ואנגליה, שהשתמשו באופן חופשי ב-AI, ובין סטודנטים שעשו שימוש מונחה ושיטתי ב-AI (Structured Prompting). התוצאות היו ברורות: שימוש חופשי בבינה מלאכותית הוביל לתהליכי חשיבה

דמיינו מרצה שבמקום לשלוח את הסטודנטים לקרוא מאמר בן 30 עמודים, שולחת להם תקציר קצר בסרטון שנוצר בעזרת בינה מלאכותית. התוכן מהימן, הקריינות שוטפת, ועיקרי הדברים עוברים מצוין.  הזמן שנדרש להפקת הסרטון מזערי והסיכוי שהסטודנטים יצפו בו, גבוה בהרבה מהסיכוי שיקראו את המאמר.  נהדר ככל שזה ישמע, לא כל מה שנראה יעיל, הוא גם מדויק.    זאת בגלל שבתוך הסיכום הזה ה-AI עלול "לשפץ" מעט את העובדות, להפוך את הביטוי "עשוי להצביע על…" ל-"מוכיח כי…", להשמיט מגבלות חשובות או להרחיב את המסקנות

הבינה המלאכותית הפכה לכלי לימודי נוח וזמין לסיכום מאמרים, מענה על שאלות וחיפוש מידע במהירות ויעילות. עם זאת, מחקר חדש, שנערך במוסדות אקדמיים בגרמניה, מצביע על מחיר סמוי שעשוי להתלוות לנוחות הזו: למידה שטחית ויצירת תכנים באיכות נמוכה. במחקר התבקשו סטודנטים לחקור סוגיה מדעית בעזרת אחד משני כלים: ChatGPT או מנוע חיפוש רגיל, ולנסח המלצות ותובנות לגבי הנושא הנחקר. התוצאות היו חד משמעיות: הסטודנטים שהשתמשו בבינה מלאכותית חוו מאמץ קוגניטיבי נמוך יותר, אך גם סיפקו המלצות ותובנות מעמ

שיחת הערכה: מהי שיטת ה IO ואיך היא עוזרת לפתור את בעיית ההערכה בעידן ה- AI?  איך בוחנים סטודנטים כשה- AI  מנסח עבורם תשובות מושלמות?  איך מבדילים בין ידע אמיתי לבין מה שמודל שפה מייצר?  ואיך שומרים על יושרה אקדמית, בלי להפוך את הלמידה למרדף אחרי זיופים?  הכירו את ה־ IOs (Interactive Oral Assessments) או בתרגום חופשי: הערכה דרך שיחה.   שיטת ה־IOs  נולדה עוד לפני שהבינה המלאכותית חדרה לחיינו אבל היום היא רלוונטיות מתמיד.  מאז שפותחה ב־2015, היא מיושמות ביותר מ־30 אוניברסיטאות ב

העולם האקדמי נדרש כיום להגדיר את כללי המשחק בכל הנוגע לשימוש בבינה מלאכותית, ומוסדות רבים ניסחו נהלים המתייחסים להיבטי למידה, הוראה והערכה. עורכי  Harvard Business Publication פנו למספר מומחים בתחום - מרצים ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם, וביקשו מהם את הטיפים המנצחים שלהם לגיבוש נהלי שימוש בבינה מלאכותית. להלן כמה מהתובנות המרכזיות שעלו: לא להסתפק בדיון של "מותר ואסור" אלא להראות לסטודנטים כיצד להשתמש נכון ב-AI, ומתי ולמה עדיף שלא. לנסח את הנהלים מתוך שיח חיובי המעודד שימוש אחרא

מאז השקת ChatGPT בנובמבר 2022, האקדמיה עוברת טלטלה מתמשכת. כעת, בוגרי 2026 יהיו הדור הראשון שחוו את הלימודים האקדמיים שלהם כש־ AI נוכח לכל אורך הדרך.   במאמר שפרסם יאן בוגוסט ב־ The Atlantic מוצג מעין "סיכום ביניים" של החוויה האקדמית בעידן ה־ AI , בין אם כצל שמרחף מעל הלמידה ובין אם כשותף פעיל בה.     הנה כמה תובנות מרכזיות מתוכו:    השימוש הוא גורף .  כבר ב־2024, שני שלישים מהסטודנטים באוניברסיטת הרווארד דיווחו על שימוש שבועי ב־ ChatGPT . סקר רחב בבריטניה (2025) הראה ש־92

האם האוטומציה של ה AI מביאה אותנו לעידן של "אקדמית חרטוטים"? מאז שהבינה המלאכותית היוצרת פרצה לחיינו, נדמה שכל תחום, מתכנות ועד כתיבה,...

סטודנטים שהשתמשו ב-AI לצורך תרגולי שליפה הצליחו הרבה יותר בלמידה שלהם תרגול שליפה(Retrieval Practice)  הוא אחד הכלים היעילים ביותר ללמידה...

האם ה- AI מקצר עבודה אדמיניסטרטיבית של צוותי הוראה, או דווקא מכביד את הנטל? כשבינה מלאכותית היוצרת נכנסה לעולמות ההוראה, היתה בצידה...

האם הלומדים מעדיפים מנחה אנושי או AI? תלוי איך עוצב תהליך הלמידה. מחקר שפורסם ב- British Journal of Educational Technology בחן מה מעדיפים...

דו"ח של TEQSA (הסוכנות האוסטרלית לאיכות ותקנים בחינוך) טוען כי המוסדות האקדמיים פעלו עד כה מתוך עמדה של התגוננות ותגובתיות, וכי הגיע...

האם בינה מלאכותית היא כלי קסם שיכול לשדרג את חיינו בכל תחום, או שהיא עלולה להטעות אותנו אם נשתמש בה שלא בתבונה? בעידן שבו AI הופך לחלק...