ההרצאה מציגה מודל יישומי להוראת סמינר מחקרי שבו נוצרת שותפות בין מרצה, סטודנטים ובינה מלאכותית. המודל, שפותח במכללת קיי עם סטודנטים בדואים, נשען על טקסונומיית בלום לפיתוח אוריינות AI – מהיכרות עם מושגים ועד יצירה אקדמית. שילוב זה מאפשר לפרוץ חסמים לשוניים ותרבותיים, ולתת לסטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות כלים לגישה שוויונית לעולם הידע. נוצרת עבודה משותפת בין הסטודנטים, המרצה והבינה המלאכותית שמסייעת להם להתמודד עם קשיי שפה, לפתח ביטחון בלמידה, ולהעמיק בחשיבה ביקורתית. המודל מדגים כיצד שילוב בין ההנחיה הפדגוגית, הידע התרבותי של הסטודנטים והיכולות של ה-AI מהווה שילוב מנצח ליצירת למידה חדשנית ומעצימה.